כל ההתחלות קשות, גם זאת

הוא לא ידע מאיפה להתחיל, אז הוא פנה לגוגל. בגוגל היו המון תשובות, כולן טובות. קורס און ליין, קורס פרונטלי במכללה, תואר, סרטונים חינמיים ועוד. כולם הבטיחו לו להיות מעצב גרפי מדופלם. דני כבר עשה צבא וגר אצל
הוריו שלא לחצו עליו יותר מידי לצאת מהבית, אז כסף לא היתה הבעיה שלו.
דני עבד בתור שליח פיצה והיה לו כסף לקורסים און ליין. הוא נרשם לאחד מהם, שלא היה זול והתחיל ללמוד בערבים אחרי המשמרת. תוך כמה שיעורים הוא למד את הבסיס של פוטושופ, הבעיות התחילו עם מטלות הבית.
המטלה הראשונה היתה לתקן עיצוב קיים מהאינטרנט. זה היה די קל. במטלה השנייה דני כבר הסתבך ובגלל שהקורס באינטרנט לא היה ממש את מי לשאול. דני התעצבן, עזב את הקורס ושכח מזה.
אבל הרצון ליצור משחק עדיין חלחל בו. הוא החליט שהוא לוקח קורס ציור קצר שהוא מצא שמלמדים ליד הבית שלו. למד לצייר בשמן, במים וגואש והיה די מוכשר, אבל זה לא הספיק לדני, הוא רצה ליצור משחק אמיתי
וקשה ליצור משחק עם קנבס ומכחול.

תשוקה שלא עוזבת

דני החליט שהוא לא מוותר. התחיל לחקור על התחום. הוא גילה שבשביל לייצר רקעים מרשימים למשחקים צריך מנוע משחק, אחרי בדיקה בכמה פורומים ובקבוצות בפייסבוק, הוא גילה שהמנוע הנפוץ
היום למשחקים הוא UNITY ,המנוע ורסטילי ואפשר לייבא (EXPORT (את המשחק לכל הפלטפורמות המרכזיות: מחשב, IPHONE, XBOX, PLAYSTATION ,אנדרואיד.
דני הוריד גרסה חינמית של UNITY ויצא לדרך. אבל שוב, לא היה לו את הבסיס וגם לא עם מי להתייעץ. פה דני גילה שיש לו בעיה חמורה יותר שהוא לא עלה עליה לפני כן, בעיה שחמורה יותר מחוסר ידע.

למה חשוב כל כך להוציא תעודת בגרות?

דני לא היה תלמיד בעייתי. תמיד היה מגיע לכל השיעורים והציונים שלו היו סבבה. הוא היה עושה את כל שיעורי הבית כמעט מבלי להעתיק ונחשב לתלמיד חרוץ. אבל מה מיוחד בתלמיד חרוץ?
אחרי הכשלון של הקורסים באינטרנט, דני נזכר בשיעורים שלו בתיכון. הוא לא היה מהמעצבנים האלו ששואלים המון שאלות, אבל הוא כן שאל שאלות כאשר היה משהו שלא הבין. הוא תמיד כתב מסודר
במחברת. המוח שלו באותם זמנים היה כמו ספוג שיכל לספוג הכל, אחרי 3 שנים בצבא ועוד שנה במזרח המוח קצת יותר קשיח, אבל זה לא אומר שאי אפשר לקלוט יותר מידע חדש.
למה הוא עשה את כל השיעורים והצליח בתיכון? כי היה מישהו שישב לו על הראש. אם הוא היה מגיע לשיעור בלי שיעורי בית מוכנים הוא היה מרגיש רע כאשר הוא קיבל חיסור. בקורס אינטרנטי של
עיצוב גרפי אין את זה. אם לא עשית את שיעורי הבית, זאת אשמתך ואתה לא תתקדם אבל אף אחד לא יעשה לך כלום. הוא הבין שבקורסים און ליין אין לך את מי לשאול, אתה יכול לשלוח מייל למרצה
ועד שהוא יענה, בהצלחה.
אבל בתיכון היה לו את מי לשאול, עם מי להתייעץ. היתה גם קבוצת פייסבוק לכל מקצוע. דני התגעגע ללימודים בקבוצה. יש כח בקבוצה.

דני יוצא ללימודים

זה לא נשמע דרמתי, אבל ברגע שדני הבין שהוא יכול ללמוד יותר טוב בתוך קבוצה, החיים שלו השתנו והוא הפסיק לוותר על עצמו. הוא נרשם לקורס של עיצוב גרפי באזור המרכז וכל שיעור עשה את
המטלות הנדרשות והגיע מוכן.
ברגע שאתה לומד במסגרת יש לך גם תמריץ להגיע ולהראות נוכחות והתקדמות. מעבר לתיק עבודות שחשוב בשביל מציאת עבודה בהמשך, אתה צריך להשקיע גם בלימודים עצמם. הוא הכיר שם כמה
חברים והם הפכו לקבוצת לימוד. למדו ביחד, לפעמים בבית שלו, לפעמים אצלם, לפעמים בסקייפ. היום עם הטכנולוגיה אין בעיה של מרחק.

יוניטי, הפעם כמו שצריך

בקורס דני נחשף שוב למנוע המשחק יוניטי, ביחד עם קבוצת המיקוד שלו הם יכלו להקים חברה קטנה. היה שם בחור עם רקע בתכנות, בחורה שידעה לכתוב תסריט כמו שצריך וחבר שעסק בסאונד.
דני היה אחראי על הרקעים והדמויות.
הם החליטו לעשות משחק בדו מימד למובייל, משהו פשוט שבו לא יצטרכו להתעסק הרבה עם גרפיקה ועיצוב שלבים. כיוון שכולם היו בשלב מתקדם בקורס לא היתה בעיה של ניסיון עם תוכנות מוכרות
כמו PHOTOSHOP ו-ILLUSTRATOR.

משחקים בלמידה

למרות הרקע שצברו, עדיין היו חסרים להם מספר דברים בשביל משחק שלם: שלבים, דמויות. סאונד, תאורה
על הסאונד היה אמון חבר קבוצה אחר, לדני נשאר הטיפול בדמויות. הוא זכר שלמד קומפוזיציה ועשה כמה סקיצות. אחרי שהוחלט על דמות ראשית אחת, באמצעות הצבעה
דמוקרטית בקבוצה, נבחר שועל שובב להוביל את המשחק.
השועל היה חמוד והתאים לסטייל הכללי של המשחק והאתגר הבא היה להכניס אותו למשחק. זה היה תפקידו של המתכנת. לאט לאט המשחק קרם עור וגידים והחלום של דני הפך למציאות

מרעיון למוצר למציאות

כשהגיע הזמן להצגות של פרויקטי הגמר, לדני ושאר הצוות היה מוצר מוגמר ביד. הרבה התלהבו ממנו וגם במכללה אהבו את הרעיון. מרצה הקורס החליט שזאת טעות לוותר על מעצב מוכשר כמו דני
וביקש לשלוח את הפרויקט שלו למספר חברים שהוא מכיר בתעשייה.
מפה הדרך היתה קצרה. החברים התלהבו ו”חטפו” את דני להיות בצוות מעצבים בחברת גיימינג גדולה ומוכרת. בחברה, לא מייצרים משחקים בקנה מידה של GTA וגם לא על XBOX ,אבל בעקבות
התפקיד יש באמתחתו מספר משחקים שלא יביישו את המעצבים הגדולים בתחום. אם תשאלו היום את דני “מה זה עיצוב גרפי?” הוא כנראה יגיד לכם שזה חלום שהפך למציאות.
הוא עבר דרך ארוכה מהקורסים און ליין עד לחברת גיימינג רצינית בתעשייה והוא לא מתחרט לרגע על הדרך שעבר. הדברים שהוא למד והטעויות שעשה הם מה שעיצבו אותו להיות מי שהוא היום והוא
מודה על כך לאינטרנט, למכללה, לצוות והכי חשוב: לעצמו